מעורב הופס ליום רביעי בערב / מנחם לס

1.נראה שפול ג'ורג' נשאר באוקלהומה-סיטי

 

כמובן שמעתה ועד שקורים דברים הכל זה בגדר השערות ודיעות אינטיליגנטיות המבוססות על סימנים ולפידי אש כמו אצל האינדיאנים, אז בהתבססות על סימנים ודיבורים, ההרגשה באוקלהומה סיטי היא שג'ורג' נשאר.

מרק סטיין מדווח בניוזלטר שלו (Marc Stein reported) שהאמונה בת'אנדר היא שהסיכויים שהפרי אג'נט הזה יישאר גדלו בהרבה מאז הת'אנדר התרסקה בפלייאוף.

הוא נשמע לאחרונה אומר שוב ושוב שהוא אוהב לגור בעיר ואוהב את הקבוצה (he liked it with the Thunder.). מה שיותר חשוב – ואני יודע שהאשך לא מאמין בדברים כאלה כי ממתי אלוהים נתן כח לאשה? – אשתו והילדים מרגישים בבית בעיר. הילדים משחקים ספורטים בליגות שונות, ואוקלהומה היא מדינה נהדרת בקיץ (מלבד כמה טורנדו'ס פה ושם).

כמה קבוצות מערביות תלכנה על הפרי אג'נט בן ה-28 בכח די רב, אבל נכון להיום, ההרגשה היא ש-OKC היא בעלת הסיכויים הרבים ביותר.

(אני אגיד את מילתי: ברגע שהתרגלתי לחרבן על אסלה מסויימת – ובמיוחד כשהזמנתי 'אסלה עם מושב רך המפיקה ריח ניחוח עם לחיצת כפתור', הייתי צריך הרבה INCENTIVE לעבור לבית שימוש אחר).

 

 

2. לפי לבאר בול זה חתום וסגור: לברון ללייקרס (כי הוא "מת" לשחק עם בני")

*

 

 

ואז הוא הוסיף – כשהמצלמה כבר כתבה – "והוא אמר לי שהוא 'מת' לשחק עם בני"

 

3. ג'ואל אמביד זוכה ב-MVP של TNT שקטין א פול

ג'ואל אמביד הוא שחקן-שחקן. אבל בנוסף הוא גם אחד הקרקטרס הטריים והמענגים ביותר שהגיעו ל-NBA בשנים האחרונות. הוא מראה במהותו ובהתנהגותו שזה אמנם משחק חשוב, אבל התפרצות הלבה בהוואי, או פירוק הנשק הגרעיני של צפון קוריאה הם נושאים קצת יותר חשובים.

לאמביד לא היו יותר מדי רגעים מביכים העונה אבל בכ"ז הוא זכה ב-MVP של שקטין א פול לשנת 2018.

אז הוא החמיץ כמה דאנקים. ביג דיל.

 

4. מה דעתכם על הרעיון הזה של אחד מ-REDDIT?

הווריורס מתפטרים מכל השחקנים מלבד סטפן קרי. הם מביאים ארבעה ארוכים עם זרועות עד השמיים (מהסוג של מנוט בול) והם יוצרים מעגל עם אחזקת ידיים סביב סטפן קרי, והוא יורה שלשות מאמצע העיגול כשהוא חופשי לחלוטין:

*

*

5. אני מאמין ללברון שעדיין לא החליט

לברון ענה לשאלת עיתונאי עם יד על הלב ש"עדיין אין לי מושג באיזה קבוצה אבחר". אבל הוא הוסיף: "זאת חייבת להיות קבוצה עם שחקנים חכמים הרואים את הפארקט ומבינים מה צריך לעשות". בסוף הוא הפטיר: "ועם שאיפות לאליפות".

*

*

6. הסיקסרס החליטו לממש את האופציה שלהם על מקונל

(וטוב שעשו כך!!!)

*

מקונל בן ה-26 הוא בשנתו השלישית בסיקסרס כשחקן רוטציה. ב-76 משחקים בעונה שעברה הוא קלע 6.3 נק' עם 4.0 אס' ו-3.0 ריב', עם קו של 499./435./795.

עם בן סימונס ומרקל פולץ שיתחלקו בעמדת ה-PG ייתכן שהשימוש בו ייקטן, אבל הוא כמו תעודת ביטוח שכשאתה קורא בשמו הוא מופיע, ונותן תוצרת. הוא גם מגן כקרצייה – נידבק לאיש שלו באש ובמים.

הוא היה יעיל במיוחד בפלייאוף – יהלום ממש – כשקלע 25 מ-36 לממוצע של 69.4% בעשרה משחקים מול ההיט והסלטיקס.

משכורתו היא 1.6 מיליון – גניבה ממש של הסיקסרס – אבל כשחקן מוגבל אין לו ברירה אלא לקבל מה שמשלמים לו. בעונה הבאה הוא יהיה חופשי בלתי מוגבל, ואם הסיקסרס יירצו בו הם יהיו חייבים לפתוח את הארנק ולפצות אותו על העונות שהם ניצלו אותו כמו עבד.

7. לחולי הופס עם קבלות: "האם השחקן הטוב ביותר ייבחר ראשון?"

(באנגלית, ולמרות שזה מאמר מצויין, ניתן לוותר לאוהד הטוב אבל המזדמן. זה מוקדש לחולים אמיתיים כמו זיו וכאלה)

Who will be the best player from the 2018 NBA draft?

In many years, a clear favorite begins to stand out. But NBA teams are all over the place in how they value Deandre Ayton, Luka Doncic, Mohamed Bamba and the top tier of prospects in this class.

ESPN's draft experts Jonathan Givony and Mike Schmitz answer the big questions about the No. 1 pick.


How we got here

Givony: The best player in an NBA draft class is often not selected No. 1.

We can say that with confidence after evaluating the past 30 drafts (1998-2017), finding that the undisputed best player in the class came from the top slot only six times. In six other years, there is at least some room for debate — (Karl-Anthony Towns vs. Kristaps Porzingis, John Wall vs. DeMarcus Cousins & Paul George, and more you can see below). Even if you give the edge to the No. 1 pick in those cases, the field usually wins out.

So it makes sense to question whether Deandre Ayton — all but assured of being drafted No. 1 by the Phoenix Suns — will end up being the best player picked in his class. This is an important conversation to have since we've projected multiple players in this unique class going No. 1 over the past two years.

Ayton jumped out of the gates as the front-runner in our first 2018 projections from the summer of 2016, but an uneven senior year of high school caused Luka Doncic to move to No. 1 in March 2017. After watching Doncic stumble at the Euroleague Final Four in Istanbul that May, we moved Michael Porter Jr. into the top slot following his impressive performances on the high school All-Star game circuit. Doncic's heroics in September, helping lead Slovenia to a historic EuroBasket championship, caused us to reconsider and move him back to No. 1.

Marvin Bagley III made a compelling case for himself as well, rising as high as No. 2 after an incredible start to his college career, but Doncic held firm on the No. 1 slot until Ayton's college dominance became too much to overcome in February.

Mohamed Bamba debuted at No. 2 on the first DraftExpress mock two years ago, and he has steadily hovered between No. 2 and No. 5 since. He's made a compelling case throughout the pre-draft process for why he should be considered the most talented prospect.

Jaren Jackson Jr., currently projected to be picked third by the Atlanta Hawks, is a late bloomer both physically and skill-wise. He will be the youngest player picked in the first round and many scouts consider him to be the best two-way prospect. His ability to both anchor a defense as well as switch onto guards, wings and forwards alike gives him coveted defensive versatility in today's NBA, and the fact that he scored 20 points per 40 minutes on sparkling efficiency (including 40 percent on 3s) means you certainly can't rule out him making significant improvement offensively as he enters his 20s.

Here's how our first mock draft looked in the fall of 2016. Not much has changed, beyond Bagley reclassifying from the 2019 class and Jackson's emergence.

1. Deandre Ayton
2. Mohamed Bamba
3. Luka Doncic
4. Wendell Carter Jr.
5. Michael Porter Jr.


Do these bigs have modern skills?

Givony: Mike, let's start off by looking at the ways the NBA has changed. How valuable are big men now — and more specifically the kind of big men at the top of this class?

Schmitz: NBA draft philosophy used to preach "you can't teach height," leading teams to almost always select the best big man available at the top. Perimeter players were a dime a dozen, and finding that next franchise interior force was often priority No. 1.

But as basketball has evolved into a game predicated on speed, space, skill and defensive versatility, it may be time to rethink that outdated ideal. Two-way wings and combo forwards are king in today's game, and the big-man position has changed drastically over the past decade.

NBA teams value switching, rim protection, shooting and feel at their lone big spot. Successful centers look much more like Al Horford and Clint Capela than Al Jefferson or Jahlil Okafor. Not every team has bought into the idea of playing essentially four perimeter players with one modern big man, but the best ones have.

We saw Houston Rockets coach Mike D'Antoni play 6-foot-5 PJ Tucker at center for stretches in the playoffs. Jordan Bell (6-foot-8½, 224 pounds) and Kevon Looney (6-foot-9, 220) both logged key minutes at center for the NBA champion Golden State Warriors. Some teams like the Sixers still successfully employ jumbo lineups — largely because their 6-foot-10, 240-pound point guard can defend five positions — and big men such as Joel Embiid, DeMarcus Cousins and Marc Gasol remain extremely valuable. But as we approach a draft that could have five centers selected in the first six picks, we need to consider how valuable they actually are and if other contenders have stronger cases at No. 1.

In theory, Jackson and Bamba are best suited for today's game. They can switch positions 1-5, protect the rim and space the floor. Questions about toughness and feel could keep them from maximizing their potential, but Bamba (who some see as a Rudy Gobert type with added agility/skill) and Jackson (drawing comparisons to a young Serge Ibaka) have some of the qualities you see from the successful centers in today's game.

Bagley fits the modern game in some respects, as he's elite in transition, plays above the rim, makes some standstill 3-pointers and at least has the feet to switch a ball screen. Yet his lack of defensive impact and inability to make his teammates better may hinder his ability to impact winning consistently on a playoff team.

Carter has some throwback big tendencies at 251 pounds with less-than-ideal lateral agility, but the high-floor 5 is more modern than he looks as he can space the floor to 3, beat a switch on the block, facilitate, protect the rim and rebound. Although not the same caliber of perimeter defender, Carter has drawn some comparisons to Horford.

Then there's Ayton, who has new-age qualities with his shooting, passing potential, ability to score against a switch and agility for his size as a perimeter defender. Yet his mediocre defensive instincts and lack of a clear elite skill — outside of rebounding — are reasons for concern. Embiid, Gobert and Anthony Davis all helped their teams advance in playoffs by being among the most impactful defensive players in the league. If Ayton can't match that, how high is his ceiling?

With that in mind, Doncic likely deserves more consideration at the top of the draft given his pass-dribble-shoot skill set and position-less style of play. It was much easier to envision Doncic having an impact in these NBA playoffs than some of the big men projected to go in the top five. Teams will nitpick his lack of traditional upside, but this is a skill-based game where shooting and instincts are king — and Doncic is elite in both aspects. If there's no clear star at the top, why not take the best pure basketball player who has a proven floor and ideal fit?

But outside of Doncic, the wing/forwards projected in the lottery either have bigger question marks — Michael Porter Jr.'s durability, Kevin Knox's toughness — or aren't loaded with upside (Mikal and Miles Bridges). The guard crop isn't exactly stellar either, with most projecting as NBA starters but not quite bona fide All-Stars. That reality, and the fact that these centers do have some modern skills, is why we're slotting five big men in the top six — any of whom could turn into the best player long-term.

Givony: So how exactly did Ayton separate himself from this talented group of prospects, to the point that he now appears to be a lock to be drafted No. 1 by Phoenix?

Schmitz: Even with Doncic's unprecedented EuroLeague production at age 19, Ayton feels like the safest pick at the top. He's a physical freak with an NBA-ready body and production to match, having averaged 20.1 PPG and 11.6 RPG at Arizona with a 65.8 true shooting percentage. He moves well with a 7-foot-5 wingspan, can shoot 3s and score on the block, shows flashes as a passer, rebounds the ball at a high level and was a walking double-double in Tucson during what was really his first season ever receiving legitimate coaching. Recognized as a high-level prospect as a young teenager, Ayton did an admirable job of answering most of the questions surrounding him in college.

Because of his sheer physicality and continually improving skill level, Ayton is going to be a 20-and-10 threat early on in his career. He has arguably the best combination of floor and ceiling in the draft, and even if his work ethic doesn't evolve and his struggles with feel and decision-making on defense persist, it seems unlikely that he completely busts at the NBA level given his physical gifts and talent. There's comfort in knowing that he'll be productive while providing fans enough highlights to keep them coming to games. Ayton's development situation will play a big role in how he pans out, as he still has a handful of bad habits to cut.

Besides maybe Doncic given his production and modern fit, Ayton has the fewest question marks among prospects with legitimate star potential. As much as we want to think that every front office is out to swing for the fences and take risks at No. 1, general managers often operate with a level of caution at the top. Even as the game moves away from jumbo centers like Ayton, there's enough modern skill and agility there to go along with his physical tools and production for any team at the top to feel comfortable selecting him.


Is there a top tier?

Schmitz: Jonathan, you've been covering the draft for a long time. Have we seen this kind of No. 1 pick debate before?

Givony: The star power is unique. I can't remember another year that had such a big cluster at the top. Usually there's one, two, maybe three players that make up an elite tier, and there's a drop-off after that.

This year, there's really no consensus at all about how the top six picks break down. You can even throw Wendell Carter Jr. or Trae Young into that mix, because some teams I talk to consider them to be top-three caliber prospects.

Some teams love Doncic, saying he's the best prospect in the draft, while others tell me they have him ranked sixth or seventh on their board. You hear similar things about Bamba, Jackson, Bagley, Porter and even Ayton at times. That's why I think a single trade near the top of the draft could really throw things for a loop. Porter and Doncic in particular have huge variances in where they might be picked.

Mike, if you had to pick the three best players from this class in five years, who are you taking?

Schmitz: I'll go with Ayton, Doncic and Bamba, with Jackson right on the fringe. As we often harp on, so much of what a player does or does not become is a product of situation. It's not out of the question that, in the right situation, Jackson could very well be the best player from this group long-term. It's just as likely that Bamba could end up with a less than desirable franchise and fail to maximize his potential, never improving the motor that's in question. Even Ayton could struggle to improve his work habits and discipline if mired in a losing environment, failing to ever impact winning like some had hoped. And it might be most likely that at least one player selected outside the top five or 10 becomes one of the top three players to come out of this draft (see Donovan Mitchell).

The term "best" could also be interpreted in different ways. Guys like Bamba and Jackson may never be 20 point per game scorers in the NBA, but their switching, rim protection and timely 3s could impact winning more than Ayton's 25-and-15 games with sub-par defense and contested midrange jumpers.

Scouting is such an inexact science with so many different variables, but I'll bet on Ayton's physicality and natural talent, Doncic's pass-dribble-shoot skill set and productivity, and Bamba's freakish tools, defensive instincts and touch over the course of the next five years.


No. 1 picks vs. best player in the draft

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 61 תגובות

  1. אני מת לראות את לברון בלייקרס.
    הוא שם פלוס pg אריות המערב יאכלו אותם(במקרה שהקבוצה נשארת כמו שהיא ולא עושים טרייד על רנדל ואינגרם למשל יוקיקיץ או משהו כזה)

  2. דיברתי עם מישהו שהיה במשחק הפלייאוף האדיר ההוא בין בוסטון לפילי (בלינלי על הבאזר-קונפטי-הארכה-סל ניצחון להורפורד). הוא ישב שם עם אוהדי דיי הארד של פילי ולטענתו הם לא סובלים את סימונס כי הוא לא יודע לקלוע ולא זורק ומצד שני חולים על מקונל.
    לידיעתך אשך.

  3. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    תודה רבה מנחם.
    אני לא מאמין שגורג ישאר באוקלהומה. לא רואה את היתרונות של אוקלהומה על la והרבה קבוצות אחרות שירצו אותו. נחכה לראות מה לברון יחליט ואז שאר פיסות הדומינו יפלו במקום. אם לברון מגיע לל"א, וג'ורג' יכול להגיע לשם אין לו מה לחפש עם ראסל.

  4. האווי לאסוף

    תודה על המעורב
    לא ייאמן שפילי יכולה לסגור עם מקונל על כזה שכר. לא שאני הייתי מתנגד כמובן, אבל הוא אמור להשתכר יותר

  5. וואי וואי
    פול ג'ורג' נלחם בקוואי
    מי יהיה המלפפון הכי גדול בחבילה
    ואיפה תיווצר קבוצה גדולה

    לברון, קוואי וקאזינס מצטרפים לת'אנדר.
    לאב לא נעלב
    ומצטרף בתור לולב
    אוקלהומה מזיזה את תחומי העיר מזרחה (חלק מהחוזה של לברון)
    וכולם שמחים ומאושרים

  6. מדהים לראות שוב כמה הרבה נפילות היו בבחירה מס׳ 1.

    אני לא מדבר על מקרים שהבחירה לא היתה הכי טובה, אבל עדיין טובה מאד כשלעצמה (אלן אייברסון, בלייק גריפין, אנדרו ויגינס), אלא מקרים של ממש ממש נפילה אטומית (אודן, בנט… פולץ?).

    זה כאילו שאם תטילו מטבע, תצליחו לבחור יותר טוב.

    טוב לא באמת הטלת מטבע, אבל כן זה מראה את פערי הרמות בין הנבא לבין המכללות, היורוליג והדי ליג. הצלחה באחרונות ממש לא מנבאת הצלחה בנבא.

    1. יש שנים בהן הבחירה ה-1 היא ברורה,
      שנים בהם ברור שהבחירה ה-1 תביא שחקן שבמקרה הגרוע יהיה אולסטאר ביום מהימים.

      שאקיל, דאנקן, גריפין, דייויס, טאונס –
      כולם היו הבחירה ה-1 הברורה הרבה לפני הדראפט,
      לגבי כולם היה ברור שהם יצליחו (מי יותר, ומי פחות) ב-NBA.

      יש שנים בהן אין וודאות לגבי הבחירה ה-1,
      או שנים בהן יש מחזור דראפט חלש במיוחד –
      2013 הייתה שנה כזו.
      הקאבס, בהיעדר מעומד ברור לבחירה הראשונה הימרו. ונכשלו בהימור.

      השנה, יש מחזור דראפט חזק במיוחד,
      כאשר ההימור שלי הוא ש-2 הבחירות הראשונות הצפויות –
      לא יאכזבו.

      פולץ, דרך אגב –
      עדיין לא אכזבה. אפשר יהיה לשפוט אותו אחרי שישחק שנה מאלה (ע"ע סימונס, גריפין, ואמביד).

      1. תמיד אוהבים לומר ש2013 היה הדראפט אולי החלש אי פעם. בינתיים אולדיפו ויאניס לא כל כך מאכזבים… עדיין דראפט יחסית חלש אבל הכי חלש?

    2. אני חושב שזה בגלל הבלאגן של המכללות שיש כל כך הרבה ליגות וקבוצות. יכול להיות שחקן של 30 נקודות עם 90-50-40 ושחקן של 15 נקודות ו8 ריבאונדים , והשחקן השני יהיה הרבה יותר טוב.
      כמו למשל הפרנדנט הזה לא זוכר את שמו במדויק שהיה פלופ רציני.
      להיות סקאוטר בכללות זה אחד העבודות הקשות, סטיבטיקה לא מספרת לך שליש מהסיפור.

      1. היה מעט מאוד ספק שג'ימר יהיה באסט.
        לא בשונה מאדם מוריסון.

        המשותף ל-2?
        נבחרו על ידי בעלים/מנהלים קלולסים.
        (סקרמנטו/שארלוט)

      2. נכון מאד.במכללות יש הרבה דוויזנים שרובם המוחלט פח ורמתם משתנה בהתאם לשחקנים שחותמים שם מהתיכונים בכל עונה, התחרות היא לא אותה תחרות בכלל. שחקן יכול להעמיד סטט מפלצתי בקונפרנס פח. חוץ מזה הכדורסל במכללות הוא מיושן ופרימיטיבי של לפני 30 שנה וסגנון שונה לחלוטין ולא דומה לNBA. ורוב השחקנים שם פחים ממילא אז ללבנים כמו מוריסון ופרדט יש יכולת להעמיד סטט.

        1. עידו גילרי

          אף אחד לא סופר את הליגות הפחות חזקות. אתה זוכר באיזה מקום בדראפט מרקוס קין הלך בדראפט של שנה שעברה? הכדורסל כל כך מיושן שהמגמה של עלייה בשלשות שאנחנו רואים ב-NBA בשנים האחרונות לא קרתה בקולג'ים חמש שנים קודם.

    3. אודן לא באסט קלאסי כי נכנע לפציעות.
      בנט הוא באסט גדול אבל גם כשנבחר לא ניבאו לו גדולות, סתם מחזור דראפט גרוע מאוד (נדמה לי שאולדיפו הוא המצטיין מהשנתון ההוא).
      ופולץ עדיין לא באסט.

  7. עידו גילרי

    זו בטח הייתה ישיבה ארוכה וסוערת בהנהלה של הסיקסרס בה החליטו על מימוש האופציה על מקונל. החלטה ממש לא פשוטה.
    דרך אגב כנראה באותה ישיבה סוערת החליטו רגע לפני הפיצוץ גם לממש את האופציה על רישון הולמס.

    1. ~מנסה לסדר את העניבה והשיער שנשארים פרועים~
      "הבנתי. הבנתי. הוא אחלה. אבל אנחנו לא יכולים להסתכן בקללת האשך כל סוף רבע השלישי. פשוט לא. עם סימונס אין לנו כאב ראש כזה:

  8. מל תודה על המאמר.
    שמיט וגבעוני מבינים באמת, עשו החלפה טובה , צאד פורד היה קשקשן, רק חבל שדראפט אקספרס כבר לא קיים.
    הדראפט מעניין:
    לדעתי הארבעה הראשונים הם
    דונציץ, באגלי, גקסון ואייטון בסדר הזה.
    הקינגס יבחרו כנראה בבאגלי מה שלא יאכזב אותי.
    ההייפ של מו במבה מאז הקומבין הוא עצום, אני בכלל לא משוכנע שהוא שווה טופ 8 בדראפט הזה עם כל המידות היוצאות מן הכלל.
    שחקנים אחרים שאני אוהב:
    מיילס בריגס,שיי גיליגיס אלכסנדר, זהיר סמית וונדל קרטר

    1. גם לדעתי, אבל הוא פחות עמוק- אחרי הלוטרי יש ירידה משמעותית בכשרון.
      שנה שעברה היו המון סליפרים.
      השנה יהיו אבל פחות.

      1. דיברתי רק על החמשה הראשונים-אייטון,דונציץ,ג'קסון,באגלי,ובמבה(לאו דווקא בסדר הזה) אני חושב שכל אחד מהם יותר טוב ממה שפולץ,בול,וטייטום היו לפני שנה.או יותר נכון איך שהערכנו אותם לפני שנה. לגבי עומק הדראפט אני לא כזה מבין כי לא יצא לי לראות הרבה כדורסל מכללות השנה..

      2. הממזר של סטוקטון

        הכי טוב מאז 2003 ?!?

        דראפט 2009:

        הארדן
        גריפין
        טייריק אוונס
        רוביו
        קארי
        דרוזן
        ברנדון ג'נינגס
        ג'רו הולידיי
        טיי לאוסון
        ג'ף טיג
        דארן קוליסון
        עומרי כספי…
        טאג' גיבסון
        דמארה קארול
        סרחיו יול…
        פטריק בברלי
        דני גרין
        פאטי מילס

  9. תודה רבה מנחם. אני חושב שבשלב הזה אי אפשר לדעת איפה כל שחקן ילך והכל זה ספקולציות.מחר פול גורג יגיד שהוא נהנה להיות בלוס אנג'לס בחופש וכולנו נקפוץ על זה. עדיף לחכות ולראות מה יתפתח

    1. באמת צריך לשנות את זה ללפני שמתחיל הפלייאוף (או לפחות הגמר)
      לפני שאנשים ייזכרו שהעונה הסדירה זה בדיחה ייחסית לפלייאוף..

  10. אין עליך מנחם, 2 מעורבים ביום בלי למצמץ.
    אגב אם כבר מדברים על נשארים אז ביוסטון בטוחים בוודאות די גמורה שכריס פול נשאר. עכשיו רק צריך לקוות שיסכים לחוזה פחות ממקסימום,ו זה כבר קשה לראות.

  11. הפנטזיה שלי היא שאם הלייקרס מצליחים בתכנית להביא את ג'ורג' והשיקוץ, יהיה טרייד של אינגראם תמורת בחירה שתביא את JJJ.

    אני חושב שלממפיס ב 4 זה יכול להתאים מאד, אבל הסיכוי לכל זה הוא בערך אפס.

    1. Havlicek stole the ball

      דדי, if I may, מהן מחשבותייך כיום על שלושת הבחירות השניות הרצופות שהיו ללייקרס? מרוצה, מאוכזב, אופטימי?
      תודה

      1. הממזר של סטוקטון

        האבליצ'ק.. חוב מהעבר :

        תבחר איזו פתיחה שאתה רוצה ללמוד, ותחפש ביוטיוב.
        אזהרה : זה חור ארנב, לא הייתי נכנס לזה..
        יש אין ספור פתיחות, ולכל פתיחה יש אין ספור הסתעפויות.

        לגבי משחקיי 960 מפורסמים, נגמר לא מזמן הדו קרב
        מגנוס קרלסן – היקרו נאקמורה.
        יש ניתוחים לא רעים של המשחקים ביוטיוב.

        ממליץ גם על הוריאנט CRAZYHOUSE960
        שהוא רק עכשיו מתחיל לקרום עור וגידים.
        יש מעט סרטונים של אחד המומחים היחידים בתחום, ג'נה לי.

        שזה שילוב של הוריאנט הטקטי בטירוף "קרייזי האוס"
        (היכולת למקם כלי שנלקח שלל, בכל ערוגה פתוחה על הלוח, למעט רגלים בשורה השמינית, מן הסתם)
        עם הוריאנט הפוזיציוני-אסטרטגי "CHESS960"

          1. Havlicek stole the ball

            ממזר,
            הCRAZYHOUSE960 זה אחד הדברים המטורפים שראיתי. איך אפשר בכלל להתכונן לזה? מדהים מדהים.
            שאלת תם – ספיד זה 5 דקות ובולט דקה?

        1. Havlicek stole the ball

          לא רלוונטי, אולם להחליף בחירה שנייה בדראפט אחרי שנתיים זה חריג מאוד. האם אתה חושב שגורלם של האחרים יהיה שונה?
          אתה כבר מוכן להעביר את אינגראם תמורת עוד בחירת דראפט.

  12. 1. במידה ולברון מגיע ללייקרס, באמת לא מובנת ההחלטה של ג'ורג' להישאר ב-OKC (אלא אם כן כרמלו לחש לו משהו שאנחנו לא יודעים…).
    הסיכוי שלו עם לברון גבוה הרבה יותר מאשר עם ווסטברוק.
    2. החלטה מצויינת של פילי, במיוחד בשכר כזה שהוא כמעט אפסי. לא הייתה סיבה שלא להחתים את מקונל (חוזה של הינקי לדעתי).

  13. מנחם תודה רבה על מעורב מעניין ומושקע !
    שאלה שאשמח לקבל אליה תשובה עניינית,
    האם ישנה אופציה ריאלית לבצע טרייד בין ניו אורלינס ובוסטון שיכלול את אנתוני דיוויס בתמורה לרוזייר+ בראון/סמארט + הורפורד + בחירת דראפט מעניינת +- שיש לבוסטון להציע ?
    אם לא, אשמח לפירוט הסיבה

    1. דשנו הזה בעבר ואוהדי בוסטון סירבו לטרייד. טרייד שלדעתי מעולה לכל הצדדים הוא דיוויס והולידיי תמורת רוזייר בראון הורפורד ו 2בחירות הדראפט של בוסטון. זה עובר. לבוסטון יהיה חמישייה של קיירי הולידיי היוורד טייטום ודיוויס שזו חמישייה של אליפות. נא יהיו עם חמישייה של רוזייר בראון מירוטיץ או מישהו אחר הורפורד וקאזינס ו2 בחירות דראפט גבוהות של בוסטון. עם חמישייה כזאת הם יוכלו להגיע לאותו דבר כמו שיגיעו רק עם דיוויס. עוד אופציה זה שבוסטון תשמור על 2 בחירות הדראפט שלה ותעביר את היוורד במקום הורפורד. ואז נא עם חמישייה של רוזיר בראון היוורד מיאו וקאזינס שזו חמישייה אדירה והופכת אותם לטופ 3 במערב על הנייר בהנחה שלברון גורג ופול בלייקרס. ואז בוסטון עם חמידייה של קיירי הולידיי טייטום הורפורד ודיוויס. אוהדי בוסטון כולם פה אחד סירבו לטריידים האלו בזמנו. הם חושבים שיש להם קבוצה מספיק טובה לאליפות. אני חןשב שהם טועים. דיוויס הוא השובר שיוויון האמיתי מול גולדן סטייט.

      1. GM שמאפשר טריד שכזה, אחרי שיצא מהכלא (בעקבות השוחד שיגלו שאיינג' שילם לו…),
        שוב לא יעבוד במקצוע ניהולי כלשהו.

        לוותר על אחד מ-3 השחקנים הטובים בליגה בשביל הורפורד (כבר לא ילד) ורכז מחליף נחמד?
        והבחירות שהסטליקס יעבירו –
        סטטיסטית, יש 80% שהן יביאו עוד שחקן בינוני עד נחמד.

        גם קשה לי להבין למה אתה חושב שיש לפליקנס מוטיבציה לטרייד שכזה.
        הם עשו פלייאוף. לא, הם עשו פלייאוף, ועברו סיבוב בצורה מרשימה.
        וזה כאשר שחקן (כמעט) מקס ישב פצוע על הספסל.

        מה שהם צריכים לעשות, וזה גם מה שככל הנראה הם יעשו, זה להחתים את קאזינס, ולנסות להריץ את הקבוצה יחד אתו בסנטר.
        יעבוד?
        מעולה.
        לא יעבוד?
        אם הסטטיסטיקות שהוא יודע לתת – תמיד אחר כך אפשר לנסות ולהעביר אותו בטרייד.

        השורה התחתונה –
        דייויס לא הולך לשום מקום.
        כל מחשבה אחרת זה נטו ווישפול ת'ינקינג שגובל באשליות…

        1. ברור לי שהוא לא הולך לשוןם מקום. וגם אני בתור מנגר לא הייתי מעביר אותו. אבל בעולם מושלם ונטול פניות זה טרייד מושלם ל-2 הקבוצות. בעיקר הטרייד השני עם היוורד.

        2. אני מסתכל על העתיד. פליקנס לא יגיעו יותר רחוק ממה שהגיעו, זה המקסימום שלהם בסגל הזה. עם מאמן טוב לחמישייה של רוזייר, בראון, היוורד, מירו וקאזינס יש סיכוי הרבה יותר טוב לקחת את המערב או להגיע רחוק יותר מהסגל הנוכחי.

          בעולם מושלם אם הייתי הבעלים של הפליקנס זה הטרריד שהייתי עושה בלי לחשוב פעמיים. הייתי גם מנסה לגנוב בחירת דראפט מאיינג'.

          אבל אנחנו לא בעולם מושלם אז ברור שהמנג'ר דואג לתחת ולעבודה שלו ובתור מנג'ר גם אני הייתי דואג לעבודה ולתחת שלי.

  14. פול גורג ישאר באוק כמו שראסל יעזוב את אוק בקיץ. פול גורג כבר מתחילת עונה שעברה בלייקרס שברור שבא להעביר את הזמן שנה באוק בגלל הטרייד. אם פול גורג היה רוצה להישאר באוק הוא כבר ממזמן היה חותם חוזה מקס כי העונה נגמרה לפני יותר מחודש. הוא לא הודיע כלום כי הוא מחכה שלברון יסגור לו את החוזה באל איי דזה יקח זמן כי הוא ופול או קאזינס או שניהם יחד צריכים לוותר על כסף אז נותנים ללברון את הזמן לעבוד על זה ושלברון יסיים הוא ישלח את ההוראות למגיק ובאס. רק אם לא יגיעו להסכמה עם לברון הכל עלול להתרחבש ואז פילי תהיה אופציה אבל זה לא יקרה. לברון וגורג בלייקרס כמו שהשמש תזרח ביולי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט